#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 בעי רבא זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחר האם קונה בקנין חצר?	"הסתפק האם אויר שאין סופו לנוח כמונח או לא ולא נפשט (משמע שאם סופו לנוח ודאי קונה).<p dir=""rtl"">אין לפשוט מצבי שבור שקנה במתנה אפ' רץ אחריו ואינו מגיעו משום דמתגלגל ודאי קונה דקמונח דמי.</p>"	בבא מציעא יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 ראה אותן רצין אחר מציאה אחר צבי אחר גוזלות ואמר זכתה לי שדי מתי זכתה ומתי לא? ומה הדין במתנה?	"אם זה צבי שבור וגוזלות שלא פרחו קנה בתנאי שרץ אחריהם ומגיען ועומד בצד שהו, צבי רץ כדרכו וגוזלות מפריחים לא קנה.<p dir=""rtl"">במתנה שדעת אחרת מקנה אותו אף שרץ אחריהם ואינו מגיען. (להגר&quot;א אפ' הצבי רץ כדרכו, ולבאה&quot;ג רק בצבי שבור שרץ אחריו ואינו מגיעו). </p><p dir=""rtl"">(ע' בתוס' דלא בעינן שיאמר זכתה לי שדי, והר&quot;ן חולק וכן משמע בתוספתא וכן פסק בשו&quot;ע, והרמ&quot;א פסק כתוס').</p>"	בבא מציעא יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 2 מציאת בנו ובתו מתי זה שלו ומתי שלהם. ומדוע?	"גדולים הרי אלו שלהם, קטנים הרי אלו שלו. <p dir=""rtl"">שמואל, אביי ורבא פ' קטנים וגדולים ממש, והטעם בקטנים שהם שלו משום שאין להם זכיה מדאורייתא, שבשעה שמוצאה מריצה אצל אביו [להו&quot;א דעת שמואל להלכה דלא כמתיניתן אלא כר' יוסי שקטן קונה מדאורייתא ולכן מציאתו שלו, ונדחה שגם לר&quot;י קנין קטן מדרבנן]. ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן לא קטן וגדול ממש אלא תלוי אם סמוך על שולחן אביו או לא (והטעם שבסמוך זה לאביו, משום איבה).</p>"	בבא מציעא יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 3 השוכר את הפועל האם ילקט בנו אחריו ומדוע?	"סתם שכירות ילקט (שהפועל גם מותר בלקט), לשליש ולרביע לא ילקט (שזוכה לאביו) ר' יוסי מתיר ללקט אמר שמואל הלכה כר' יוסי.<p dir=""rtl"">טעמו של ר' יוסי - שמואל פי' דס&quot;ל שהקטן קונה לעצמו מדאורייתא, ונדחה שגם לר' יוסי קנין קטן רק מדרבנן. אביי אומר שעניים פורשים ומפקירים את הלקט כשרואים את בנו, ונדחה שאסור להרביץ אריה בתוך שדהו. אלא פ' רבא שניחא לעניים, שגם כשהוא יעבוד בנו ילקט אחריו.</p>"	בבא מציעא יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 1 מציאת עבד ופועל למי ומדוע?	עבד כנעני לרבו ועברי לעצמו. ר' יוחנן אומר שסתם עבד עברי וכן פועל לרבו ורק בעבד נוקב מרגליות שאין רבו רוצה לשנות אותו למלאכה אחרת קונה לעצמו, ורבא אמר שרק במגביה עם מלאכתו זה לעצמו (ולא נראה דפליג על ר&quot;י). רב פפא אומר בסתם פועל לעצמו, רק אם שכרו רבו ללקט מציאות זה לרבו.	בבא מציעא יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 2 מציאת שפחתו העברית לעצמה היכי משכחת ליה?	אם הביאה שתי שערות לא משכחת ליה, שהרי משתחררת. אלא בקטנה, ואם יש אב הרי זה לאב, לכן י&quot;ל שמת האב ותיובתא לר&quot;ל שסובר שיוצאת במיתת האב, ואיכא למימר שמכאן אין תיובתא שלעצמה הינו לאביה ולאפוקי מדרבה.	בבא מציעא יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 3 מציאת אשתו למי ומה החידוש?	"סתם אשתו שלו משום איבה {ובירושלמי יש מי שאומר משום איבה ויש מי שאומר שלא תגנוב מבעלה ותאמר שזה מציאה (אבל במתנה אין לחשוש שלמתנה יש קול)}.<p dir=""rtl"">גרשה, הרי אלו שלה, ואפ' מגורשת ואינה מגורשת והוא חייב במזנותיה, מציאתה לעצמה שהרי כבר יש להם איבה.</p><p dir=""rtl"">{ובירושלמי אשה שגרשה ולא נתן לה כתובתה <u>חייב במזונתיה</u> וקמ&quot;ל שאפ' הכי מציאתה שלה. וע' ברי&quot;ף שהבבלי כאן חולק על דינו של הירושלמי וע' ברא&quot;ש דלא פליגי שהבבלי השמיע במגורשת ואינה מגורשת דאפ' הכי לא חישינן לאיבה.}</p>"	בבא מציעא יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: יג. 'מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר שבית דין נפרעין מהן אין בהן אחריות נכסים יחזיר שאין בית דין נפרעין מהן דברי רבי מאיר' האם עסקינן כשחייב מודה או לא ומה טעמו של ר&quot;מ? (3)	"רב אסי מפרש <b>כשחייב מודה</b> ובכל זאת באחריות לא יחזיר שמא כתב ללות בניסן ולא לווה עד תשרי אם לא כתוב הקנאה [ואף שבעלמא לא חישינן כיון שנפל נהיה לו ריעותא וחישינן].<p dir=""rtl"">אביי סובר שעדיו בחתומיו זכים לו ולכן אין חשש שמא כתב וכו' אלא פ' <b>שחייב מודה</b> וחישינן לפרעון ולקנוניא היכי שיש שיעבוד, והיכי שאין, הרי לווה מודה (וכן פ' ר' יוחנן). </p><p dir=""rtl"">שמואל סובר שלא חישינן לפרעון (ואפ' טוען פרעתי) ולכן אם סובר כרב אסי יפרש בשטרי דלאו הקנאה כרב אסי ו<b>כשחייב מודה</b> ואי ס&quot;ל כאביי שעדיו בחתומיו זכו לו ואין לחשוש כרב אסי יפ' <b>כשאין חייב מודה</b> (טוען מזויף) וכשאין אחריות סובר שר&quot;מ פוסל ומחזיר כדי לצור ע&quot;פ צלוחיתו.</p>"	בבא מציעא יב:		
